משמעות האיורים בספריי

​

​

לכל עמוד בספר יש מסגרת, כפי שכל אדם זקוק למסגרת קבועה וברורה של חוקים
ונהלים, של נורמות, כללים וערכים שלפיהם ובעזרתם הוא יכול לנוע בחופשיות בתוך
המסגרת, בטוח, מוגן, נתמך (מדינה, קהילה, מקום עבודה).
צבעי המסגרת משתנים בהתאם לנושא – כמו הצבעים בחיינו שמשתנים לאורך
השנים, העונות, החגים – ויש בהם סמליות רבה שתורמת להצגת הנושא.
המסגרת ברורה, מעוטרת, משרה ביטחון ונועם. מדי פעם עיטור על פני המסגרת "שובר" מעט את אחידותה ומוסיף נופך אחר למסגרתיות.
בסדרת הצב וחבריו (פרט לספר ח.ר.ם) האיורים המרכזיים נמצאים בתוך המסגרת במבנה אליפטי די קבוע. ההתרחשות היא בתוך המבנה ותמיד נשאר מקום שאותו יכול הקורא או המתבונן להמשיך בדמיונו, גם באופן מעשי. ברוב האיורים ישנה חריגה, יציאה מהמסגרת. כך גם הילד, המתבונן באיור, חי וגדל בתוך מסגרת (משפחה, גן, בית ספר, תנועת נוער, צבא) אשר מקנה לו ביטחון, ערכים, אהבה,
תמיכה ויציבות. בהתאם להתפתחותו יכול הילד להרחיבה, ולעיתים גם לפרוץ את גבולותיה, כל זמן שיש לו את הביטחון הרגשי והקוגניטיבי שהיא מקנה לו. צבעי המים משרים תחושה של רכות ואווריריות. האיורים מאוירים בפשטות יחסית, בסגנון נאיבי־ריאלסטי כדי לאפשר לילד או לילדה להאמין שגם הם יכולים לצייר, להעז, לנסות... הם מפרשים את הטקסט, מחזקים אותו ותומכים בו.
אין האנשה של בעלי החיים. האיור מנסה, לרוב, לייצג את דמותו הטבעית של בעל החיים, פרט לגודל שאינו מעשי.
הטקסט כתוב בשורות קצרות ומתחרזות. מספר השורות מועט כדי להקל על ילדי ראשית קריאה ועל בעלי קשיי למידה בהתמודדות עם הנקרא. כמו כן, הטקסט מפוזר על הדף, ומשדר מרחב פתוח והכלה.